Law2005The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 21 of חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005, גילוי נאות.
This section is in פרק ג׳: חובות, איסורים והגבלות לענין עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני / סימן ב׳: חובות אמון וזהירות
21. גילוי נאות
(א)בעל רישיון יגלה ללקוח, בגילוי נאות, את כל הענינים המהותיים לייעוץ הפנסיוני או לשיווק הפנסיוני הניתן על ידו, ולענין בעל רישיון שהוא סוכן פנסיוני בכלל זה –
(1)יביא לידיעת לקוחותיו, בכל מקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה הממונה, את דבר היותו סוכן פנסיוני ולא יועץ פנסיוני, וכן את הגופים המוסדיים שהם בעלי זיקה למוצרים הפנסיוניים שלגביהם הוא עוסק בשיווק פנסיוני;
(2)יגלה ללקוח בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב שיימסר ללקוח לפני תחילת השיווק הפנסיוני, וכן יפרסם באתר האינטרנט שלו את האמור בפסקה (1) ואת הזיקה שיש לו למוצרים פנסיוניים שלגביהם הוא עוסק בשיווק פנסיוני ומהותה, ואת דבר העדפתו את אותם מוצרים פנסיוניים; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין הפירוט שיינתן במסמך ובפרסום באתר האינטרנט לפי פסקה זו, של זיקה שהיא טובת הנאה כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”זיקה“, לרבות סוג טובת ההנאה היקפה ואופן חישובה.
(ב)בלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי הממונה ליתן הוראות בדבר ענינים אשר ייחשבו מהותיים לענין הסעיף הקטן האמור, וכן בדבר אופן הגילוי הנאות של ענינים מהותיים.
The text on this page is adapted from the entry חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.