RulesThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 49 of תקנון הכנסת, שאילתה דחופה.
This section is in חלק ד׳: כלים פרלמנטריים / פרק שלישי: שאילתות
49. שאילתה דחופה
תיקון: תש״ע־7
(א)שאילתה דחופה לא תכיל יותר מ־40 מילים.
(ב)יושב ראש הכנסת יאשר מדי שבוע את השאילתות הדחופות שלהן תימסר תשובה באותו שבוע, והוא רשאי לאשר עד 4 שאילתות דחופות בשבוע.
(ג)תשובה לשאילתה דחופה תימסר בפתח ישיבת הכנסת ביום ד׳, כאמור בסעיף 25(ג), ואולם רשאי השר הנשאל להקדים או לאחר את תשובתו בהסכמת חבר הכנסת השואל ויושב ראש הכנסת; יושב ראש הכנסת רשאי לדחות את מועד התשובה לשאילתה דחופה בנסיבות שבהן הדבר מתחייב כאמור בסעיף 25(ה).
(ד)שאילתה דחופה שהוגשה ליושב ראש הכנסת עד שעה 11:00 ביום ב׳, ואושרה על ידיו כאמור בסעיף קטן (ב), תועבר לשר הנשאל בו ביום, והוא ישיב עליה באותו שבוע, אלא אם כן הודיע ליושב ראש הכנסת בהודעה מנומקת כי הדבר נבצר ממנו; יושב ראש הכנסת רשאי, במקרים מיוחדים, להעביר שאילתה לשר שעליה ישיב באותו שבוע כאמור, גם אם הוגשה עד שעה 12:00 ביום ג׳.
(ה)יושב ראש הכנסת לא יאשר שאילתה דחופה בנושא שהועלה בשאילתה דחופה בארבעת השבועות הקודמים, ולא יאשר יותר משאילתה דחופה אחת באותו נושא באותו שבוע.
(ו)יושב ראש הישיבה יודיע את מספר השאילתה שעל סדר היום ואת שם חבר הכנסת השואל; חבר הכנסת השואל יקרא, מהמקום המיועד לכך באולם המליאה, את נוסח השאילתה הדחופה כפי שאישר יושב ראש הכנסת, בלא המסמכים שצורפו אליה; תשובת השר תימסר במסגרת זמן שלא תעלה על שלוש דקות.
(ז)נעדר חבר הכנסת השואל מאולם המליאה בעת שנקרא להקריא את השאילתה או בעת שנקרא השר להשיב עליה, לא ימסור השר את תשובתו.
(ח)חבר הכנסת השואל רשאי, אחרי ששמע את התשובה, לשאול מהמקום המיועד לכך באולם המליאה שאלה נוספת במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה.
(ט)לאחר שחבר הכנסת השואל השמיע את השאלה הנוספת, רשאי יושב ראש הישיבה לאפשר לשני חברי כנסת אחרים, שיהיו, ככל האפשר, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, לשאול מהמקום המיועד לכך באולם המליאה שאלה נוספת באותו נושא, במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת לכל אחד מהם.
(י)השר ישיב לשאלות הנוספות במסגרת זמן שלא תעלה על דקה אחת לכל שאלה, ואולם רשאי הוא לסרב להשיב מהטעמים האמורים בסעיף 47.
The text on this page is adapted from the entry תקנון הכנסת in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.