Law1953The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 17ה of חוק התקנים, תשי״ג–1953, התחייבות.
This section is in פרק י״א: צווים והתחייבות
17ה. התחייבות
תיקון: תשס״ה
(א)היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה ובסעיף 17ו – העבירה), למעט עבירה מינהלית, כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985, שהוטל בשלה קנס מינהלי לפי החוק האמור, רשאי הוא, באישור מי שהיועץ המשפט לממשלה הסמיך לכך ובהסכמת האדם, לקבל ממנו התחייבות בכתב לעשות אחד או יותר מאלה (בסעיף זה ובסעיף 17ו – כתב התחייבות):
(1)להימנע ממעשה או ממחדל המפורט בכתב ההתחייבות, אשר לדעת הממונה מהווה עבירה לפי חוק זה;
(2)להחזיר, בתקופה שיורה הממונה, כסף או נכס, שקיבל אגב ביצוע העבירה;
(3)לפרסם מודעות ברבים בענין העבירה ובענין כתב ההתחייבות, כפי שיורה הממונה, ובתקופה שיורה.
(ב)לכתב ההתחייבות תצורף ערובה בסכום שיקבע הממונה לפי הענין, ושלא יעלה על גובה הקנס הקבוע לעבירה לגבי אותו אדם, ולתקופה שיקבע ושלא תעלה על שנתיים; ערובה יכול שתינתן בערבים או בלי ערבים; בסעיף זה ובסעיף 17ו, ”ערובה“ – עירבון כספי או ערבות עצמית.
The text on this page is adapted from the entry חוק התקנים, תשי״ג–1953 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.