Skip to main content

Law1993

Section 2 of חוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993, חניה במקום שאין החניה מותרת בו.

2. חניה במקום שאין החניה מותרת בו

תיקון: תשס״א, תשע״ח

(א)נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה (להלן – הרכב), במקום שאין החניה מותרת בו אם התקיימו כל אלה:

(1)בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;

(2)בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;

(3)החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים;

(4)החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring