Skip to main content

Law1998

Section 8 of חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998, סייג לתחולה.

This text is no longer in force.

The source says: לפי סעיף 20 לחוק זה וסעיף 38 לחוק־יסוד: הכנסת, חוק זה עמד בתוקפו עד יום 15.2.2023.

8. סייג לתחולה

תיקון: תשס״ד, תשע״ו־3, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ב־2

(א) (1)הוראות חוק זה לא יחולו על זכאי שהגיע לגיל פרישת חובה ואין לו ילד, וכן אין לו בן זוג או שבן זוגו הגיע לגיל פרישת חובה; לענין זה, ”גיל פרישת חובה“ – כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004.

(2)זכאי כאמור בפסקה (1), וכן בן זוגו המתגורר עמו, יהיו רשאים להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית.

(ב) (1)הוראות חוק זה לא יחולו על דירה ציבורית שחברה לדיור ציבורי מעוניינת להרוס כדי לאפשר בניה מחדש על אותם מקרקעין, ובלבד שהחברה הגישה תכנית או בקשה להיתר בניה למוסד תכנון בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבניה), תוך שנה מהמועד שבו הגיש לה הזכאי בקשה לרכוש את הדירה הציבורית, ושלתקופת הבניה, שלא תעלה על שלוש שנים מהמועד האמור, הבטיחה לזכאי סידור חלופי סביר באותו אזור.

(2)על אף האמור בפסקה (1), מי שהיה זכאי לרכוש את הדירה הציבורית שבה התגורר לפי הוראות חוק זה, במועד חתימת עסקת פינוי ובינוי לגבי מתחם פינוי ובינוי או במועד שבו ניתן היתר בנייה לביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתכנית החיזוק או במועד השלמת הבנייה על אותם מקרקעין, יהיה זכאי לרכוש, מעת השלמת הבנייה, אחת מהדירות החדשות שנבנו על אותם מקרקעין שערכה וגודלה לא יפחתו מערך ומגודל הדירה הציבורית שבה התגורר, ומחיר הדירה החדשה, לצורך רכישתה, יהיה המחיר שהיה משלם השוכר בדירה הציבורית אילו היה רוכש אותה; לעניין זה –

”מתחם פינוי ובינוי“ ו”תכנית החיזוק“ – כהגדרתם בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016;

”היתר בניה“ – כהגדרתו בסעיף 18 לחוק האמור.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring