Law1992The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 6ב1 of חוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992, שכר טרחת עורך דין בשל אי תשלום הלוואה.
6ב1. שכר טרחת עורך דין בשל אי תשלום הלוואה
תיקון: תש״ס, תשס״ב
(א)שכר טרחה של עורך דין הנתבע ממי שקיבל הלוואה לדיור (בסעיף זה – לווה) בשל אי עמידה בתנאי ההלוואה, לא יעלה על השיעורים כמפורט להלן –
(1)כשסכום הפיגור הוא עד 20,000 שקלים חדשים – 10% מסכום הפיגור;
(2)כשסכום הפיגור עולה על 20,000 שקלים חדשים – 8% מסכום הפיגור;
לענין זה, ”סכום הפיגור“ – הסכום שהצטבר כתוצאה מאי החזר במועד של התשלומים החודשיים שנקבעו בהסכם ההלוואה, למעט יתרת ההלוואה.
(ב)הסכומים המפורטים בסעיף קטן (א) יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ליום 15 בדצמבר שקדם לו; הסכומים המעודכנים כאמור יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
(ג)לווה, אשר הועדה המיוחדת קבעה כי הוא זכאי לסיוע בהחזר תשלום הלוואה לדיור, זכאי לסיוע מהמדינה, גם בהחזר תשלום שכר טרחת עורך דין, לרבות מתן הלוואה לתשלום שכר הטרחה ופריסת תשלום שכר הטרחה לפי כללים שקבע השר.
The text on this page is adapted from the entry חוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.