Ordinance1970The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 21 of פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש״ל–1970, כשאין המבוטח יכול להיתבע.
This section is in פרק ד׳: חבויות בביטוח
21. כשאין המבוטח יכול להיתבע
תיקון: תשל״ב, תשס״ח
(א)קיים ביטוח של חבות טעונת ביטוח – בין שהמבוטח היה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיף 6, בין שאותה חבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפה לסעיף 3 – ואירע מאורע הנותן עילה לחבות כזאת, אלא שאי אפשר לתבוע את המבוטח או ליתן פסק דין נגדו מחמת אחת מאלה:
(1)הרכב שבאמצעותו נגרם המאורע היה בבעלות של מדינת־חוץ או של האומות המאוחדות, או שהיה בבעלות אדם שאין לתבעו מחמת חסינותו או שאדם כאמור נהג ברכב;
(2)המבוטח הוא בן־זוגו של הנפגע;
ישלם המבטח לניזוק או לשאיריו מה שהיה חייב לשלם לפי סעיף 19 אילו היה ניתן פסק דין נגד המבוטח.
(ב)היה ביטוח בשל חבות לנזקי רכוש ונתקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), ישלם המבטח לניזוק או לשאיריו מה שהיה חייב לשלם למבוטח לפי תנאי הפוליסה.
The text on this page is adapted from the entry פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש״ל–1970 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.