Ordinance1972The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 16 of פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל״ב–1972, רישום סימנים הרשומים בחוץ־לארץ.
This section is in פרק ג׳: כשרות לרישום
16. רישום סימנים הרשומים בחוץ־לארץ
תיקון: תש״ס, תשס״ב
(א)על אף האמור בסעיפים 8 עד 11 לא יסרב הרשם רישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו, אלא באחת מאלה:
(1)רישום הסימן בישראל יפגע בזכויות שרכש בישראל אדם אחר;
(2)אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין; סימן מסחר לא ייפסל לרישום אם הוא שונה מסימן המסחר הרשום בארץ מוצאו, בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין ואינם פוגעים בזיהוי הסימן הרשום בארץ מוצאו;
(3)הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שוויים;
(4)הסימן שגור בשפת הדיבור או במנהגי המסחר ההגונים והמקובלים בישראל;
(5)הסימן נוגד את תקנת הציבור או המוסר;
(6)יש בסימן כדי להטעות את הציבור.
(ב)”ארץ מוצא“, לענין סימן מסחר שמבקשים לרשמו על פי סעיף זה – מדינה חברה שבה יש למבקש מפעל תעשייתי או מסחרי פועל ורציני, ואם אין לו מפעל כזה בתחומי מדינה כאמור – מדינה חברה שבה מקום מושבו, ואם אין לו מקום מושב בתחומי מדינה כאמור – מדינה חברה שהוא אזרחה.
(ג)קיבל הרשם לרישום סימן שלא היה נרשם לולא הוראות סעיף קטן (א), יצויין הדבר בעת פרסום הבקשה ובפנקס.
The text on this page is adapted from the entry פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל״ב–1972 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.