Law1991The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1ח of חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, ערובה.
This section is in פרק ג׳: חיוביו של מעסיק כלפי הרשויות
1ח. ערובה
תיקון: תש״ס, תשע״ד
(א)השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, ובאישור הועדה רשאי לקבוע חובת המצאה של ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת (להלן – ערובה), לטובת המדינה להבטחת מילוי חובותיו של מעסיק כלפי העובד הזר, לרבות סוגה, תנאיה, סכומה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והוראות לענין השימוש בכספי החילוט.
פורסמו תקנות עובדים זרים (ערובה) (הוראת שעה), התשע״ח–2018.
(ב)השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור הועדה, רשאי לקבוע כי ערובה שהמציא מעסיק בישראל בקשר להעסקת עובד זר לפי חוק אחר תשמש להבטחת מילוי חובותיו לפי חוק זה; בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבע סדר קדימויות בחילוט הערובות והכל כאמור לשם מימוש המטרות שלשמן ניתנו.
(ג)הערובה תינתן על ידי המעסיק, ויכול שתינתן, בהסכמת המעסיק, על ידי אחד מאלה, שהוכר לענין זה על ידי השר ובתנאים שיקבע לפי הענין –
(1)ארגון מעבידים שהמעסיק חבר בו;
(2)תאגיד שהמעסיק חבר בו או בעל מניה בו;
(3)תאגיד שחברים בו מושבים או קיבוצים שהמעסיק הוא חבר במי מהם.
The text on this page is adapted from the entry חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.