Skip to main content

Regulations1990

Section 3 of תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990, קביעת מפלס הרעש.

3. קביעת מפלס הרעש

(א)מפלס הרעש לענין תקנה 2(1) ו־(2) הוא אחד מאלה:

(1)מפלס רעש שווה ערך, בהתחשב בתרומת רעש הרקע כאמור בתקנה 6;

(2)מפלס רעש שווה ערך כאמור בפסקה (1), בתוספת 5dB לרעש עם טון בולט או לרעש התקפי;

(3)מפלס רעש שווה ערך כאמור בפסקה (1), בתוספת 5dB לרעש התקפי עם טון בולט;

(4)הגבוה מבין מפלסי הרעש שווי הערך, הנמדדים בתוך בנין, בשתי השיטות כאמור בתקנה 5(ב), לאחר תיקון לרעש רקע.

(ב)לצורך קביעת מפלס הרעש לענין תקנת משנה (א)(2), יראו רעש עם טון בולט או רעש התקפי הנמשכים רק חלק ממשך הרעש הכולל הנמדד, כמפלס רעש שווה ערך שמשכו הוא אחד מאה:

(1)כל משך זמן הרעש הנמדד;

(2)משך אירוע הרעש עם הטון הבולט או הרעש ההתקפי בלבד, בתוספת 5dB.

(ג)מפלס הרעש לענין תקנה 2(3) הוא מפלס רעש פיצוצים בשכיחות נמוכה המרבי הנמדד כאמור בתקנה 5(ג).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש״ן–1990⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring