Skip to main content

Law2007

Section 15 of חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007, עונשין.

15. עונשין

תיקון: תשס״ח־2, תש״ע

(א)העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:

(1)מבצע הטמנה בניגוד להוראות סעיף 4;

(2)לא מגיש דיווח לפי הוראות סעיף 6;

(3)מפנה צמיגים משומשים מבית עסק שלא באחת הדרכים המפורטות בסעיף 7(א) או (ב);

(4)מאחסן צמיגים משומשים בבית עסק שלא באחת הדרכים המפורטות בסעיף 8(א) או (ב);

(5)לא מנהל רישום לפי הוראות סעיף 9(א) או (ב);

(6)לא מאפשר לממונה או למי מטעמו לעיין ברישום לפי הוראות סעיף 9(ג).

פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומיחזור צמיגים), התשס״ח–2008.

(א1)העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(א2) (1)בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף זה שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(2)לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.

(3)אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.

(ב)היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של עשרה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ג)הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.

(ד)אין בתשלום קנס שהוטל לפי סעיף זה כדי לפטור מקיום חובה לפי חוק זה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring