Section 4א of חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ״א–1981, המשך החזקת מקרקעי ציבור לאחר סיום חוזה או פקיעתו.

(א)לענין חוק זה, יראו תפיסה של מקרקעי ציבור שלא כדין, גם אם אותו אדם החזיק בהם לאחר מועד סיומו או פקיעתו של חוזה שהתיר את החזקתם, ובלבד שמשך תקופת ההחזקה מכוח חוזה לא עלתה על שבע שנים רצופות, ונשלחה הודעה לתופס מקרקעי הציבור, ולפיה הסתיים החוזה ואין כוונה להאריכו או שפקע החוזה, לפי הענין, וכי על התופס לפנות את מקרקעי הציבור.

(א1) (1)לעניין חוק זה, יראו תפיסה של מקרקעי ציבור שלא כדין, גם אם אותו אדם החזיק בהם לאחר מועד סיומו או פקיעתו של חוזה שהתיר את החזקתם, והתקיימו כל אלה:

(א)ייעוד הקרקע שונה מייעוד חקלאי לייעוד של מגורים, תעשייה, מסחר או דרך (בסעיף קטן זה – הייעודים העיקריים) או לייעוד של מיתקני תשתית או תשתיות לאומיות, כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, הנדרשים למימוש התכנית שבה נקבעו הייעודים העיקריים, ואין לאותו אדם זכות להמשיך ולהחזיק בקרקע לאחר שנדרשה השבתה על ידי הרשות;

(ב)נשלחה הודעה לתופס ולפיה הסתיים החוזה עקב שינוי הייעוד ואין כוונה להאריכו וכי על התופס לפנות את מקרקעי הציבור;

(ג)לתופס הוצע פיצוי מלא בהתאם להחלטה בתוקף של מועצת מקרקעי ישראל כמשמעותה בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960, הנוגעת לפיצוי בשל קרקע ששינתה את ייעודה החקלאי לאחד הייעודים המנויים בפסקת משנה (א);

(2)הוראות פסקה (1) יחולו עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021).

(ב)נתפסו מקרקעי ציבור שלא כדין כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), יחולו הוראות סעיף 4 בשינויים אלה:

(1)יראו את מועד תום ההחזקה כדין בשל סיומו או פקיעתו של החוזה האמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), כיום התפיסה;

(2)לעניין סעיף קטן (א), מועד הסילוק והפינוי הקבוע בצו לא יקדם מתום שישים ימים מיום מסירת הצו, ולעניין צו בשל תפיסה לפי סעיף קטן (א1) – תשעים ימים.