Skip to main content

Law2016

Section 64 of חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, אומנה בדיעבד.

This section is in פרק ט׳: הוראות שונות

64. אומנה בדיעבד

תיקון: תשע״ז

(א)לא יחזיק אדם ילד בביתו אם אינו הורהו לתקופה העולה על שלושה חודשים, ואם מלאו לילד 14 שנים – לתקופה העולה על שישה חודשים, ולעניין ילד עם מוגבלות – לתקופה העולה על 14 ימים, אלא אם כן התקבלה החלטת הגורם המוסמך על השמת הילד אצלו, או אם סבר עובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (ד) כי לא נדרש להביא את העניין לפני הגורם המוסמך.

(ב)המחזיק בביתו ילד והוא אינו הורהו, יודיע על כך לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או לעובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), לפי העניין, בתוך תקופה כלהלן מהמועד שבו הגיע הילד לביתו:

(1)לעניין ילד שטרם מלאו לו 6 שנים – בתוך חודש;

(2)לעניין ילד שמלאו לו 6 שנים וטרם מלאו לו 14 שנים – בתוך חודשיים;

(3)לעניין ילד שמלאו לו 14 שנים – בתוך שלושה חודשים;

(4)לעניין ילד עם מוגבלות – בתוך שבעה ימים.

(ג)הובא לידיעת עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) כי ילד שוהה בבית אדם שאינו הורהו כאמור בסעיף קטן (א), יבדוק, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין, את המידע שהגיע לידיו, את טיבו ואופיו של המקום שבו מתגורר הילד ואם שהייתו של הילד בבית אותו אדם היא לטובת הילד.

(ד)מצא עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית) כי נוכח המידע שהובא לידיעתו והבדיקות שערך כאמור בסעיף קטן (ג), המשך שהייתו של הילד בבית אותו אדם היא לטובת הילד, יביא את העניין להחלטת הגורם המוסמך, בהקדם האפשרי בנסיבות העניין; ואולם סבר העובד הסוציאלי כי בנסיבות העניין אין צורך בהחלטת גורם מוסמך על השמה באומנה לעניין המשך שהייתו של הילד בבית אותו אדם, ומתקיימים שני אלה, רשאי הוא שלא להביא את העניין להחלטת הגורם המוסמך:

(1)מלאו לילד 14 שנים ותקופת שהייתו בבית אותו אדם לא צפויה לעלות על שישה חודשים, או שמלאו לילד 16 שנים ותקופת שהייתו בבית אותו אדם לא צפויה לעלות על שנה;

(2)לא מתקיימות בילד נסיבות המעידות על נזקקות לפי חוק הנוער.

(ה)קבע הגורם המוסמך כי על הילד להיות מושם מחוץ לביתו, וכי טובת הילד היא להמשיך ולשהות בבית האדם שעמו התגורר כאמור בסעיף קטן (א), יגיש אותו אדם בקשה לקבלת רישיון אומנה על פי חוק זה; לא יינתן רישיון אומנה לאדם כאמור שלא מסר הודעה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן שוכנע הממונה על רישוי האומנה כי טובת הילד להמשיך ולשהות בבית אותו אדם.

(ו)ניתן למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ה) רישיון אומנה לפי סעיפים 24 או 25, תהיה השמה זו בבחינת אומנה לכל דבר ועניין, ויחולו עליה כל ההוראות לפי חוק זה החלות על אומנה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring