Skip to main content

Law1970

Section 13 of חוק העיטורים בצבא־הגנה לישראל, תש״ל–1970, פסולים לענידה.

13. פסולים לענידה

מי שהוענק לו עיטור לא יהיה רשאי לענדו אם הוא אחד מאלה:

(1)אדם המרצה עונש מאסר או עונש מחבוש;

(2)אדם שלאחר שהוענק לו העיטור הורשע בשל אחת העבירות האלה:

(א)עבירה לפי סעיפים 7, 8, 9, 10, 11, 17, 22 או 23(ב) לחוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי״ז–1957;

(ב)עבירה לפי סעיפים 12(א), 13, 21 או 23(ג) לחוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי״ז–1957, כאשר העבירה בוצעה תוך כוונה לפגוע בבטחון המדינה;

(ג)עבירה לפי סעיפים 43, 44 או 45 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955;

(ד)עבירה לפי סעיף 46 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, אם העבירה נעברה בזמן לחימה או תוך כדי שימוש בנשק או איום בו;

(ה)עבירה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, אם נקבע בפסק הדין במפורש, כי הכוונה שלא לחזור לצבא הוכחה שלא על פי החזקה שבסעיף 93 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק העיטורים בצבא־הגנה לישראל, תש״ל–1970⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring