Skip to main content

Law2016

Section 9 of חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, התשע״ו–2016, קביעת סכום ההיטל בידי המנהל.

This section is in פרק ב׳: חובות עוסקים

9. קביעת סכום ההיטל בידי המנהל

תיקון: תשפ״ד

(א)לא מסר קמעונאי גדול דוח כאמור בסעיף 8, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש יסוד סביר להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן לקמעונאי הגדול הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום ההיטל שעל הקמעונאי הגדול לשלם לפי הוראות סעיף 5.

(ב)אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום ההיטל, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה אחרת.

(ג)החליט בית המשפט, לאחר ששולם ההיטל, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום ההיטל ששולם או על הפחתת ההיטל, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, התשע״ו–2016⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring