Skip to main content

Regulations1991

Section 45 of תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991, דחייה על הסף.

This section is in פרק ב׳: הליכים בבית דין אזורי / סימן ח׳: פסק דין בהעדר הגנה, מחיקה ודחיה

45. דחייה על הסף

[37]

(א)בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:

(1)מעשה בית דין;

(2)חוסר סמכות;

(3)כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.

(ב)החליט בית הדין לדחות את התובענה בנוגע לנתבע שביקש זאת, רשאי הוא להורות בדבר ההוצאות – הן של הבקשה והן של התובענה עצמה – ככל שייראה לו.

(ג)לא ייעתר בית הדין לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring