Regulations1991The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 48א of תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991, מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש.
This section is in פרק ב׳: הליכים בבית דין אזורי / סימן י׳: הדיון
48א. מחיקת תובענה מחמת חוסר מעש
תיקון: תשס״ד, תשע״ג־2
(א)נבצר מבית הדין או הרשם לדון בתובענה או להמשיך את הדיון בה מחמת חוסר מעש מצד בעל דין, רשאי בית הדין או הרשם או המזכיר הראשי של בית הדין, על דעת עצמו ליתן הודעה לבעלי הדין או למי שהורה ובדרך שהורה לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה; הודעה כאמור יכול שתישלח באמצעות הדואר לפי המען הרשום במסמך שהוגש לבית הדין או לפי המען הרשום במרשם האוכלוסין, ויראו אותה כהודעה שהומצאה כדין ביום העשירי שלאחר המשלוח.
(ב)לא ניתן כל טעם, בתוך שלושים ימים מיום ההמצאה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, יראו את התובענה כתובענה שנמחקה.
(ג)בית הדין או הרשם רשאי למחוק את התובענה אם הטעם שניתן אינו מניח את דעתו.
The text on this page is adapted from the entry תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ״ב–1991 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.