Section 8 of תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ״ג–1993, הפסקת הגישור.

(א)בעל דין רשאי להפסיק את הגישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית המשפט, לאחר שמסר על כך הודעה, בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמגשר.

(ב)המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:

(1)הענין אינו מתאים, לדעתו, לגישור;

(2)בעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים פעולה עמו;

(3)בעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הגישור;

(4)אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר גישור;

(4א)הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור;

(5)הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי הוגן בעליל;

(6)הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו אינו מתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך;

(7)כתוצאה מהסדר הגישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;

(8)בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.

(ג)החליט המגשר להפסיק את הגישור, יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט; המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לגישור, אלא על פי תקנה 5(ח).

(ד)הופסקו ההליכים יורה בית המשפט על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע בהתחשב בתאריך הגשת התובענה.