Law1996The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 12 of חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996, איסור על קבלן ומעסיק בפועל לחייב עובד בתשלום.
This section is in פרק ג׳: תנאי עבודה
12. איסור על קבלן ומעסיק בפועל לחייב עובד בתשלום
(א)לא יקבל קבלן כוח אדם ולא ידרוש בדרך כלשהי מעובד שהוא מעסיק או ממועמד לעבודה אצלו, כל תמורה בעד שירותיו או החזר הוצאותיו, בין במישרין ובין בעקיפין.
(ב)מי שאצלו מועסק בפועל עובד של קבלן כוח אדם לא ידרוש ולא יגבה מהעובד בדרך כלשהי תמורה מלאה או חלקית של סכומים שהוא שילם לקבלן כוח האדם בעד שירותיו או כהחזר הוצאותיו; בין במישרין בין בעקיפין.
(ג)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי תשלום בעד הכשרה מקצועית אם היא ניתנת למועמד לעבודה לפני תחילת העסקתו בידי קבלן כוח אדם לשם הכשרתו לעבודתו.
(ד)השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דרך כלל או לסוגים, סייגים ותנאים לחיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית, לרבות בדבר סוגי הכשרה מקצועית שאין לחייב את העובד או המועמד לעבודה בתשלום בעדם לפי סעיף זה.
פורסמו תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (חיוב בתשלום בעד הכשרה מקצועית), התשנ״ח–1997.
The text on this page is adapted from the entry חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.