Skip to main content

Ordinance

Section 1 of פקודת השטרות [נוסח חדש], הגדרות.

This section is in פרק ראשון: מבוא

1. הגדרות

בפקודה זו –

”בנקאי“ – לרבות חבר בני אדם, מואגד ושאינו מואגד, העוסק בעסקי בנק;

”הוצאה“ – מסירה ראשונה של שטר או של שטר חוב, כשהם שלמים בצורתם, לאדם הנוטל אותם בתור אוחז;

”הֶסֵב“ – היסב מוגמר במסירה;

”המוכַּ״ז“ – אדם המחזיק בשטר או בשטר־חוב שהם בני פרעון למוכ״ז;

”אוחז“ – מי שהוא הנפרע או הנָסָב של שטר או של שטר־חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ״ז;

”מסירה“ – העברת הַחְזקה מאדם לאדם, בין הַחְזקה למעשה ובין הַחְזקה להלכה;

”ערך“ – תמורה בת־ערך;

”פושט רגל“ – לרבות אדם שרכושו הוקנה לנאמן, או לנמחה לפי דין בר־תוקף אותה שעה בעניני פשיטת־רגל;

”קיבול“ – קיבול מוגמר במסירה או בהודעה;

”שטר“ – שטר חליפין, לרבות שֶק;

”תוּבעָנָה“ – לרבות תביעה שכנגד וקיזוז.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת השטרות [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring