Skip to main content

Ordinance

Section 35 of פקודת השטרות [נוסח חדש], עד מתי השטר סחיר.

This section is in פרק שני: שטרי חליפין / סימן ד׳: סיחור השטר

35. עד מתי השטר סחיר

(א)שטר שהוא סַחיר בתחילתו מוסיף להיות סַחיר, עד אם הוסב היסב מגביל או אם נפקע על ידי פרעון או בדרך אחרת.

סיחור של שטר שעבר זמנו

(ב)שטר שעבר זמנו אין לסַחרו אלא בכפוף לכל פגם שבזכות קנין שהשטר היה פגוע בו בשעת חָלוּתוֹ, ומאותה שעה ואילך הנוטל את השטר אינו יכול לרכוש או ליתן זכות קנין טובה מזו שהיתה לאדם שמידו נטל.

שטר עם דרישה – מתי עובר זמנו

(ג)שטר שזמן פרעונו עם דרישה, וחָזוּתוֹ מעידה עליו שהיה במחזור זמן רב במידה שאינה סבירה, יראוהו כשטר שעבר זמנו, כמשמעותו בסעיף זה ולענינו; מהו, לענין זה, זמן רב במידה שאינה סבירה, היא שאלה של עובדה.

חזקה לגבי תאריך הסיחור

(ד)כל סיחור – חזקה לכאורה שנעשה לפני שעבר זמנו של השטר, אם אין בהיסב תאריך מאוחר מֵחָלוּתו של השטר.

שטר שיודעים בו שחולל

(ה)שטר שלא עבר זמנו וחוּלל, כל הנוטל אותו בידיעה שחולל נוטלו בכפוף לכל פגם שבזכות קנין שהיה בו בשעת חילול, אבל שום דבר האמור בסעיף קטן זה לא יפגע בזכויותיו של אוחז כַּשורה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת השטרות [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring