OrdinanceThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 58 of פקודת השטרות [נוסח חדש], שיעור דמי נזק מידי צדדים לשטר שחולל.
This section is in פרק שני: שטרי חליפין / סימן ו׳: חָבותם של הצדדים
58. שיעור דמי נזק מידי צדדים לשטר שחולל
תיקון: תשל״ג
חולל השטר, יהא שיעור דמי הנזק כפי האמור להלן, ויש לראותם כדמי נזק קבועים מראש:
(1)האוחז זכאי להיפרע מכל צד החב על פי השטר, והמושך שהיה אנוס לפרוע את השטר זכאי להיפרע מן הקבָּל, ומסב שהיה אנוס לפרוע את השטר זכאי להיפרע מן הקבל או מן המושך או ממסב שקדם לו –
(א)את סכום השטר;
(ב)את הריבית על אותו סכום מיום שהוצג לפרעון, אם היה השטר בר־פרעון עם הדרישה, או מיום חלותו של השטר – בכל מקרה אחר;
(ג)(בוטלה).
שַחְלִיפִין
(2)בשטר שחולל בחוץ לארץ זכאי האוחז, במקום דמי הנזק האמורים, להיפרע מן המושך או ממסב, והמושך וכל מסב שהיו אנוסים לפרוע את השטר זכאים להיפרע מכל צד החב כלפיהם – את סכום השַחְלִיפִין עם ריבית עליו עד יום הפרעון, ובלבד שכל מסב, וכן המושך, לא יהיו חייבים אלא בתשלום שַחְלִיפִין אחד בלבד.
פיקוח על ריבית
(3)מקום שניתן על פי פקודה זו להיפרע ריבית בתור דמי נזק, יכול שאותה ריבית, כולה או מקצתה, לא תינתן, אם שורת הצדק מחייבת כך, ומקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית לפי שער פלוני, יכול שריבית בתור דמי נזק תינתן לפי השער של הריבית ממש, ויכול שלא תינתן לפיו.
The text on this page is adapted from the entry פקודת השטרות [נוסח חדש] in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.