Law2016The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4 of חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016, איסור איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי מי שאינו בנק ישראל.
This section is in פרק ג׳: הוראות כלליות
4. איסור איסוף, החזקה ומסירה של נתוני אשראי בידי מי שאינו בנק ישראל
תיקון: תשפ״ב, תשפ״ו
(א)מי שאינו בנק ישראל לא יאסוף נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, לא יחזיק בנתוני אשראי לשם מסירתם לאחר ולא ימסור אותם לאחר, דרך עיסוק.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)לשכת אשראי רשאית להפעיל שירות נתוני אשראי;
(2)(תימחק ביום 26.1.2027): לשכת מידע על עוסקים רשאית להפעיל שירות מידע על עוסקים;
(3)נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021, רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, וכן למסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי לפי החוק האמור.
(ג)(החל מיום 26.1.2027): אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות לאסוף ולהחזיק, לשם מסירה לאחר, כל מידע שהתקבל כדין על לקוח שהוא יחיד בפעילותו כעוסק בלבד, או על לקוח שהוא תאגיד, לרבות נתוני אשראי על לקוח בפעילותו כאמור, ולמוסרו לאחר דרך עיסוק.
The text on this page is adapted from the entry חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.