Skip to main content

Regulations2001

Section 2 of תקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס״ב–2001, שיעור הניכוי בעד דמי ביטוח רפואי.

2. שיעור הניכוי בעד דמי ביטוח רפואי

תיקון: תשס״ג, תשע״ו, [הודעות]

השיעור המרבי שרשאי מעביד לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות שהוציא המעביד בעד דמי ביטוח רפואי או שהתחייב להוציאן, לפי סעיף 1ד לחוק, לא יעלה –

(1)בעובד זר שאינו עובד סיעוד – על שליש מהסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו;

(2)בעובד סיעוד – על מחצית הסכום שהוציא או שהתחייב להוציאו; ובלבד שהניכוי המרבי משכרו החודשי של עובד זר שאינו עובד סיעוד לא יעלה על 124.73 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 147.11 ש״ח), והניכוי המרבי משכרו של עובד זר בסיעוד לא יעלה על 143.53 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2016; בשנת 2026, 168.8 ש״ח).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס״ב–2001⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring