Law1989The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק מקורות אנרגיה, התש״ן–1989, הגדרות.
This section is in פרק א׳: הגדרות ומטרה
1. הגדרות
תיקון: תשע״א, תשפ״א, תשפ״ד
בחוק זה –
”אנרגיה“ – יכולת ליצור עבודה שניתנת לניצול בצורת חשמל, חום, פעולה מכנית וכיוצא באלה;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”מקור אנרגיה“ – חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה, לרבות חשמל וכן אנרגיה גרעינית, אנרגית השמש, אנרגית הגלים והרוח ואנרגיה גיאותרמית;
”עוסק באנרגיה“ – מי שעוסק בחיפוש מקורות אנרגיה, בפיתוחם, בהפקתם, בייצורם, בהמרתם, בעיבודם, באגירתם, בהחסנתם או בהקמת מיתקנים והפעלתם לצרכים כאמור, וכן מי שעוסק בהספקתם של מקורות אנרגיה באמצעות מערכת ארצית או אזורית;
”צרכן אנרגיה“ – לרבות המדינה, למעט צרכן המשתמש באנרגיה בעיקר לצרכים אישיים או ביתיים;
”צרכן אנרגיה ביטחוני“ – משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרה ישראל ושירות בתי הסוהר;
”תקנות“ – (נמחקה);
”השר“ – שר האנרגיה;
”הממונה“ – מי שהשר מינהו לענין חוק זה לפי סעיף 2ג;
”מפקח“ – מפקח שהוסמך לפי סעיף 4.
The text on this page is adapted from the entry חוק מקורות אנרגיה, התש״ן–1989 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.