Section 6 of כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ״ב–1982, התרת הוצאות.

ממשכורת חוץ של עובד יותר ניכוין של ההוצאות המפורטות להלן שהוצאו במדינת החוץ ובלבד שהוגשו מסמכים או קבלות לאימות כל הוצאה להנחת דעתו של פקיד השומה:

(1)הוצאות בשל דיור שלו, של בן זוגו או של ילדיו הגרים עמו – בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת הראשונה או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך שביניהם.

(2)הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, בסכום שלא יעלה על הסכום הנקוב בתוספת השנייה לכל ילד כאמור, או על הסכום שהחזיר לו מעבידו, לפי הנמוך מביניהם.

(3)הוצאות טיפול רפואי –

(א)במדינה שבה קיים ביטוח רפואי – הוצאות בשל ביטוח רפואי לעובד, לבן זוגו ולילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, ובלבד שהטיפולים הרפואיים במסגרת הביטוח האמור הם מסוג הטיפולים המכוסים על ידי הביטוח הרפואי הנוהג בישראל בידי אחת מקופות החולים הנזכרות בתקנות מס הכנסה (קביעת גופים לענין סעיף 47א), התשנ״א–1991, למעט מבטח כמשמעותו בתקנות האמורות;

(ב)במדינה שבה לא קיים ביטוח רפואי כאמור בפסקת משנה (א) – הוצאות בשל טיפול רפואי בעובד, בבן זוגו ובילדיו שטרם מלאו להם 19 שנים בשנת המס, אשר אילו הוצאו בישראל היו מכוסות על ידי ביטוח רפואי הנוהג בישראל על ידי אחת מקופות החולים כאמור בפסקת משנה (א).

(4)הוצאות כאמור בתקנה 2(2) לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל״ב–1972, ובלבד שהתקנה האמורה תחול רק לגבי נסיעה ממדינת החוץ למדינה אחרת שאיננה מדינת ישראל.

(5)לא יותר ניכוי הוצאות בשל דיור או בשל חינוך ילדים אלא אם כן –

(1)העובד המציא למעבידו תצהיר על כך שהוא לא תבע את ההוצאות האמורות בשנת המס מכל הכנסה אחרת שהיתה לו על פי כל דין אחר;

(2)היה העובד נשוי ולבן זוגו היתה הכנסה בחוץ לארץ – ימציא למעבידו תצהיר של בן זוגו על כך שבן זוגו לא תבע באותה שנת מס את ההוצאות האמורות;

(3)העובד המציא למעבידו תצהיר על סכום הוצאותיו בעד דיור או חינוך, לפי העניין, וקבלה או הסכם שכירות המעיד על ההוצאה.

(6)הוראות פסקאות (1), (2) ו־(3) לא יחולו לגבי אלה:

(א)עובד מקומי ישראלי;

(ב)עובד של מעביד שאינו מדינת ישראל, שלא עבד בשירותו של המעביד שלושה חודשים לפחות בטרם נשלח למדינת החוץ.