Skip to main content

Regulations2017

Section 7 of תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות), התשע״ז–2017, ראיות.

7. ראיות

(א)בית המשפט ידון בבקשת שר הפנים על פי מכלול הראיות שהובאו לפניו ובכלל זה ראיות שהוגשו לפי סעיף 11(ה) לחוק.

(ב)בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין, להתיר חקירת מצהיר של בעל הדין שכנגד, אם ראה כי הדבר דרוש לשם הכרעה בבקשת שר הפנים, ובלבד שהחקירה תתייחס לאמור בתצהירו של המצהיר שחקירתו הותרה לפי תקנת משנה זו.

(ג)בקשה לחקירת מצהיר תוגש לבית המשפט, בלא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים לפני מועד הדיון, ותפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה; המבקש יציין בבקשה כאמור את עמדתו של בעל הדין שמטעמו הוגש התצהיר, לעניין הבקשה, וכן יצרף את תגובתו של אותו בעל דין, אם התבקש לכך על ידו.

(ד)לא דחה בית משפט את הבקשה לחקירת מצהיר, יורה על התייצבותו של המצהיר לחקירה במועד הדיון בבקשת שר הפנים, אך רשאי הוא לדחות את מתן החלטתו למועד הדיון; החליט בית המשפט במהלך הדיון בבקשת שר הפנים להתיר את חקירת המצהיר, רשאי הוא להורות על חקירתו לאלתר, אם הוא נוכח בדיון, או לקבוע את המועד לקיום החקירה.

(ה)לא התייצב המצהיר בהתאם להחלטת בית המשפט, לא ישמש תצהירו כראיה אלא ברשות בית המשפט.

(ו)ראה בית המשפט שהדבר דרוש לשם הכרעה בבקשת שר הפנים, רשאי הוא, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב לבקשה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות השמעת עד שאינו מצהיר בנושא ובהיקף שיקבע בית המשפט.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות האזרחות (סדרי הדין בבקשה לביטול אזרחות), התשע״ז–2017⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring