Skip to main content

Regulations1979

Section 64 of תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979, צו למכירת מקרקעין.

This section is in פרק ד׳: עיקול מקרקעין ומכירתם

64. צו למכירת מקרקעין

תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תשפ״ג

(א)עברו שלושים ימים מיום הטלת העיקול או עברה התקופה שנקבעה באזהרה לפי סעיף 7 לחוק – אם היה זה עיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור בתקנה 106 לתקנות סדר הדין האזרחי – והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.

(ב)ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מקרקעין שאינם משמשים דירת מגורי החייב ובני משפחתו, תומצא לחייב הודעה על כך בדואר רשום עם אישור מסירה; קביעת מועד הפינוי ומסירת הודעה עליו לחייב יהיו על פי תקנה 97, בשינויים המחויבים.

(ג)היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם דירת מגורים של החייב, לא יורה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם אלא לאחר שהזמין את הצדדים לדיון באמצעות טופס 12א בתוספת הראשונה; ההזמנה תומצא לצדדים בהמצאה מלאה.

(ד)דיון במעמד הצדדים לפי תקנת משנה (ג), ייקבע בהקדם האפשרי.

(ה)בדיון כאמור בתקנת משנה (ג) רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת מקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו אם הוכח להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת להם מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף על ידי דירה אחרת, תשלום פיצויים או דרך אחרת כמפורט בסעיף 38 לחוק.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring