Section 56 of חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, צו תפיסה מינהלי.

(א)בפרק זה, ”צו תפיסה מינהלי“ – צו מינהלי לתפיסת רכוש לפי סעיף זה.

(ב)שר הביטחון רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש כמפורט להלן, או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה:

(1)רכוש של ארגון טרור או של פעיל טרור שהוכרז לפי סעיפים 3, 4, 6 או 11, או רכוש שמיועד לביצוע עבירת טרור חמורה – אם שוכנע שהדבר דרוש כדי לסכל פעילות של ארגון טרור ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו או כדי לסכל עבירת טרור חמורה;

(2)רכוש שנעברה בו עבירת טרור חמורה או ששימש במישרין לביצוע עבירה כאמור;

(3)רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירת טרור חמורה או יועד להיות שכר או תגמול כאמור;

(4)רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) שהתגלה לאחר מתן גזר הדין, ובלבד שפרקליט מחוז או פרקליט בכיר אחר שהוא הסמיכו לכך הודיע כי לא ניתן לחלט את הרכוש כאמור בסעיף 55, בשל אי־קבילות הראיות הנוגעות לו או חסיונן, אף ששוכנע בדבר הקשר בין הרכוש לעבירה.

(ג)שר הביטחון רשאי, לבקשת ראש שירות הביטחון הכללי או ראש רשות ביטחון אחרות באמצעות ראש שירות הביטחון הכללי, להוציא צו תפיסה מינהלי גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון טרור מוכרז, אם התקיימו כל אלה:

(1)ראש רשות הביטחון הגיש לשר, באמצעות ראש שירות הביטחון הכללי, בקשה להכריז על אותו חבר בני אדם שהוא ארגון טרור, לפי הוראות סימן א׳ לפרק ב׳, או הודיע לשר כי בדעתו להגיש בקשה כאמור;

(2)יש יסוד סביר להניח כי הרכוש הוא רכוש של ארגון הטרור, כי מתקיימים העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי פרק זה, וכי הרכוש שלגביו התבקש הצו עלול להיעלם או שעלולות להיעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט.

(ד)לעניין סעיף זה, היה הרכוש כסף –

(1)אין נפקא מינה אם ייתפס אותו כסף או כל כסף אחר שנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבון הבנק של מי שקיבל את הכסף;

(2)היה הרכוש שכר או תגמול כאמור בסעיף קטן (ב)(3), ולא נמצא כסף בשווי התקבול שהתקבל כאמור, רשאי שר הביטחון לתפוס רכוש אחר של מי שקיבל את השכר או התגמול, בשווי סכום התקבול כאמור.

(ה)לעניין סעיף זה –

(1)חזקה שרכוש שנתפס במעבר גבול בין ישראל לחבל עזה, שלא דווח והיתה חובה לדווח עליו, בלא היתר שנדרש או שהיה ניסיון להסתירו ולהבריחו, הוא רכוש כאמור בסעיף זה, אלא אם כן הוכח אחרת;

(2)חזקה שרכוש שבאמצעותו הועבר או הוסתר רכוש כאמור בפסקה (1), שימש במישרין לביצוע עבירת טרור חמורה, אלא אם כן הוכיח מי שהרכוש נמצא בבעלותו, בחזקתו או בשליטתו כי לא ידע שבאמצעות רכושו יועבר או יוסתר רכוש כאמור בפסקה (1);

(3)”עבירת טרור חמורה“ – למעט עבירה לפי סעיף 31.