Law1993The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 3 of חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1993, מקום ציבורי ותחבורה ציבורית.
3. מקום ציבורי ותחבורה ציבורית
תיקון: תשע״ו
(א)לא תוגבל זכותו של אדם עם עיוורון להיכנס למקום ציבורי ולהשתמש בכל מתקן המצוי בו, ולא תוגבל זכותו בתחבורה ציבורית, בשל היותו מלווה בכלב נחייה.
(ב)לא ייגבה מאדם עם עיוורון כל תשלום, במישרין או בעקיפין, בעד הכניסה למקום ציבורי, בעד השימוש במתקן המצוי בו, או בעד השימוש בתחבורה ציבורית, בשל היותו מלווה בכלב נחייה.
(ג)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי אומן לכלב בתהליך הכשרה או מאמן כלב בתהליך הכשרה, המוביל כלב במהלך תהליך ההכשרה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(1)ברשותו תעודה מאת מרכז הכשרה והדרכה, המעידה על היותו אומן לכלב בתהליך הכשרה או מאמן כלב בתהליך הכשרה, לפי העניין;
(2)הכל מסומן בהתאם לתקנות שקבע שר הרווחה והשירותים החברתיים.
פורסמו תקנות איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה (סימון כלב בתהליך הכשרה), התשע״ח–2017.
(ד)אין רואים הפרה של סעיף זה אם נאסרה על פי דין הכניסה של כלב נחייה או כלב בהתליך הכשרה למקום ציבורי או לתחבורה ציבורית.
The text on this page is adapted from the entry חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1993 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.