Order1970The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תש״ל–1970, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תש״ל, תש״ם, תשס״ב
בצו זה –
”מילווה“, למעט –
(1)מילווה שניתן במטבע־חוץ ולקבלתו ולתנאיו ניתנה רשות מאת המפקח על מטבע־חוץ לפי תקנות ההגנה (כספים), 1941 (להלן – מילווה־חוץ);
(2)מילווה שניתן מתוך כספי מילווה־חוץ, אם הרשות לקבלתו כאמור בפסקה (1) ניתנה בתנאי שהוא ישמש למתן המילווה האמור;
(3)מילווה שנתנה חברה שעסקה או חלק מעסקה הוא מתן מילוות, מתוך כספים שקיבלה במטבע־חוץ או במטבע ישראלי הנובע מפדיון איגרות מדינת ישראל – מילווה העצמאות או איגרות מדינת ישראל – מילווה הפיתוח תמורת הקצאת מניות באותה החברה, אם המפקח על מטבע־חוץ נתן רשות לפי תקנות ההגנה (כספים), 1941, להקצאת המניות ולקבלת הכספים והתנה שהם ישמשו למתן המילווה האמור, או אם המפקח על מטבע־חוץ נתן אישור למילווה האמור;
”מילווה צמוד־ערך“ – מילווה שסכומו, כולו או מקצתו, צמוד למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר, אך למעט מילווה צמוד לשער מטבע חוץ;
”הסכום הנוסף“ – הסכום שלווה חייב לשלם עקב תנאי הצמידות נוסף לסכום הנקוב של המילווה;
”ריבית פיגורים“ – ריבית המשתלמת על סכום כלשהו בקשר עם מילווה שלא שולם במועד פרעונו, בעד התקופה שבין המועד שנקבע בתנאי המילווה לפרעונו של אותו סכום לבין מועד פרעונו בפועל;
”ריבית הפריים“ – ריבית בסיסית תעריפית ללקוחות מועדפים בעלי חשבון דביטורי.
The text on this page is adapted from the entry צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המכסימלי), תש״ל–1970 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.