OrdinanceThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה), הגדרות.
This section is in פרק ראשון: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תשכ״ז, תשנ״א
בפקודה זו –
”כּוֹהֶל“ – כוהל שחריפותו כשל כוהל טהור בעל משקל סגולי של 0.7936 בחום של 15.6° צלזיוס; החריפות תתברר במַדכּוֹהֶל שנקבע; נתגלעו בענין זה חילוקי דעות, יוכרע הדבר בבדיקה של הכימאי הממשלתי והחלטתו תהא סופית;
”ברנדי“ – משקה כוהלי העשוי דרך זיקוק ממיץ ענבים מותסס;
”יין“ – משקה מותסס עשוי ממיץ ענבים טריים;
”שֶׁכָר־פירות“ – משקה מותסס שהופק מפירות שאינם ענבים טריים;
”בירה“ – כל משקה מותסס מדגן או משעורים או מחומר עמילני או סוכרי אחר, בתוספת כשות, המיוצר או הנמכר כבירה או כתחליף לבירה והמכיל בבדיקת דוגמה ממנו יותר מ־2% כוהל;
”בירה דלת אלכוהול“ – המשקה כאמור בהגדרת ”בירה“ המכיל מעל 0.5% כוהל ולא יותר מ־2% כוהל;
”בירה ללא אלכוהול“ או ”בירה נטולת אלכוהול“ – משקה כאמור בהגדרת ”בירה“ המכיל עד 0.5% כוהל;
”ויסקי“ – משקה כוהלי שהופק דרך זיקוק מבליל של גרעיני דגן שנסתכרו על ידי תָסְסֵי לֶתֶת;
”ערק“ – כהיל עשוי דרך זיקוק מפירות ומזרעי אניס או אניטול, או מכוהל ומזרעי אניס או אניטול, או עשוי דרך ערבוב כוהל עם אניטול, וכשהוא מהול במים בנפח שווה – מראהו סמיך כעין החלב;
”רום“ – כהיל שזוקק במישרין, בארץ המגדלת קני סוכר, ממוצר של קנה הסוכר הגדל בה;
”כּהִילים“ – כל משקה כוהלי למינהו, לרבות ברנדי וערק, וכל משקה מעורב בכוהל, וכל תערובת, תרכיב או תכשיר העשויים בכוהל, וכן יין ושכר־פירות, שנמצא בהם, לפי בדיקת דוגמה מהם, יותר מ־25% כוהל, למעט כהילים מפוגלים כמשמעותו בפקודת הכהילים המפוגלים;
”משקאות משכרים“ – כהילים, ערק, ברנדי, יין, בירה, שכר־פירות ושאר משקאות, מותססים או כוהליים, שנמצא בהם בזמן מן הזמנים, לפי בדיקת דוגמה מהם, יותר מ־2% כוהל; ואולם ההגבלה של 2% כוהל אין כוחה יפה לפטור מן הבלו שלפי פקודה זו כל משקה מותסס או כוהלי שיוצר בחצריו של יצרן שבהם מיוצרים גם משקאות חָבי בלו, אלא אם הותר הדבר על ידי שר האוצר לגבי יצרנים שעסקו בייצור משקאות משכרים לפני יום י״ט בכסלו תשי״ט (1 בדצמבר 1958);
”חצרים“ – כל בנין או מקום המשמש לייצורם, להחסנתם או למכירתם של משקאות משכרים ושיש להגיש עליו רְשִׁימון;
”מַזקֵקָה“ – לרבות כל חלק ממנה וכל מכשיר שאפשר להשתמש בו לזיקוקם או לייצורם של כהילים;
”מכירה“ – לרבות כל העברה שלא דרך מתנה;
”יצרן“ – מי שמייצר משקאות משכרים;
”סיטונאי“ – מי שמוכר לאדם אחר בבת אחת משקאות משכרים בכמות העולה על תשעה ליטר או על תריסר בקבוקים המקובלים כשל ליטר אחד;
”קמעונאי“ – מי שמוכר משקאות משכרים לצרכן בלבד;
”מנהל“ – מנהל אגף המכס והבלו, לרבות כל פקיד הממלא את מקומו;
”פקיד“ – פקיד אגף המכס והבלו, או פקיד מחוז שהמנהל הרשהו לשמש פקיד באגף האמור;
”רשימון“ – הצהרה, לפי הטופס שנקבע, נתונה מאת יצרן, סיטונאי או קמעונאי, על כוונתו לעסוק בעסק שעליו הוגש הרשימון ועל החצרים והכלים שהוא מתכוון להשתמש בהם בקשר לעסקו;
”היתר“ – היתר שניתן מאת המנהל או מאת פקיד שהרשהו המנהל כראוי, לרבות תעודה שניתנה מאת יצרן או סיטונאי בהרשאת המנהל או לפי הוראותיו;
”רשיון“ – רשיון שניתן מאת המנהל או מאת פקיד שהרשהו המנהל כראוי.
The text on this page is adapted from the entry פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.