Section 4 of פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה), רשיון מיוחד.

(א)המנהל רשאי ליתן רשיון מיוחד בלי תשלום אגרה –

(1)למוסד דתי – לייצר בכל שנה, בלי תשלום בלו, לצריכת בני־המוסד בלבד, כמות יין שלא תעלה על מאתיים וחמישים ליטר לכל אחד מדרי המוסד; אך רשאי המוסד לספק יין מתוך אותה כמות בלי תשלום גם למוסדות דתיים אחרים לצרכי דת;

(2)ליצרן רשוי – לייצר בכל שנה, בלי תשלום בלו, לשימוש עצמו ובני־ביתו, כמות יין או שכר פירות שלא תעלה על מאתיים וחמישים ליטר;

(3)לכל אדם – להשתמש במזקקה למטרת מחקר או למטרה אחרת שאישרה המנהל.

(ב)בעל רשיון כאמור וכן מנהל של מוסד רשוי כאמור, המייצר יין או שכר פירות למעלה מן הכמות המותרת, וכן המוציא מרשותו יין או שכר פירות או המשתמש במזקקה שלא למטרה שלשמה ניתן הרשיון, דינו – מאסר שנתיים או קנס 10,000 לירות, ונוסף על כך ישלם כפל הבלו שעל כמות המשקאות שנעברה בהם העבירה, ומי שנמצאו ברשותו משקאות משכרים כאמור, דינו – מאסר שנה אחת, או קנס 3,000 לירות.