Law1988The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4 of חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988, אחריות למתן שירותי חינוך מיוחדים חינם.
This section is in פרק ב׳: שירותי חינוך מיוחדים
4. אחריות למתן שירותי חינוך מיוחדים חינם
תיקון: תש״ס־2, תשע״ח
(א)המדינה אחראית למתן שירותי חינוך מיוחדים חינם לפי חוק זה.
(ב)קיום מוסדות לחינוך מיוחד לפי חוק זה בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית, יהיה מוטל על המדינה ועל רשות החינוך המקומית במשותף.
(ג)רשות חינוך מקומית ששלחה תלמיד עם צרכים מיוחדים למוסד לחינוך מיוחד הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (להלן – הרשות השולחת), תשתתף בהוצאות קיום המוסד האמור בגין התלמיד עם הצרכים המיוחדים ששלחה; השר יקבע בצו את שיעור ההשתתפות של הרשות השולחת; לענין זה יראו רשות חינוך מקומית כרשות שולחת גם אם התלמיד עם הצרכים המיוחדים שוהה מחוץ לתחום שיפוטה במעון כמשמעותו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק הפיקוח).
(ד)השר רשאי לחייב רשות חינוך מקומית או רשויות חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים מוסד לחינוך מיוחד לתלמידים עם צרכים מיוחדים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית או של אותן רשויות חינוך מקומיות.
The text on this page is adapted from the entry חוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.