Law1999The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 23 of חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999, אי גילוי סוד מסחרי.
This section is in פרק ד׳: שונות
23. אי גילוי סוד מסחרי
(א)בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.
(ב)בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.
(ג)בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי.
(ד)בסעיף זה, ”בית משפט“ – לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין.
The text on this page is adapted from the entry חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.