Law2004The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס״ד–2004, הגדרות.
This section is in פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
בחוק זה –
”אזור נלווה“ – מרחב הים התיכון שמעבר למימי החופין עד למרחק שאינו עולה על 200 מילים ימיים מנקודת שפל המים שבחוף;
”אמנת הקרן“ – האמנה הבין־לאומית בדבר הקמת קרן בין־לאומית לפיצוי נזקי זיהום בשמן משנת 1992 שנעשתה בלונדון ב־27 בנובמבר 1992, כפי שתוקנה בלונדון ביום 18 באוקטובר 2000;
”אמצעי מנע“ – כל אמצעי סביר שנוקט אדם, לרבות בעל כלי שיט, לאחר שאירעה תקרית, כדי למנוע או לצמצם נזק זיהום;
”בטוחה כספית“ – ערבות בנקאית או תעודה של קרן פיצויים בין־לאומית;
”בית המשפט“ – בית המשפט לימאות לפי חוק בית המשפט לימאות, התשי״ב–1952;
”בעל כלי שיט“ – מי שרשום במרשם של מדינה כבעל כלי השיט, ולגבי כלי שיט בבעלות מדינה המופעל על ידי תאגיד הרשום באותה מדינה – התאגיד הרשום;
”האמנה“ – האמנה הבין־לאומית בדבר אחריות לנזקי זיהום בשמן משנת 1992, שנעשתה בלונדון ב־27 בנובמבר 1992, כפי שתוקנה בלונדון ביום 18 באוקטובר 2000;
”המנהל“ – מנהל מינהל הספנות והנמלים במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך לענין חוק זה, כולו או מקצתו;
”הקרן הבין־לאומית“ – הקרן הבין־לאומית שהוקמה בהתאם לאמנת הקרן;
”כלי שיט“ – כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960 (בחוק זה – חוק הספנות (כלי שיט)), אשר נבנה או הותאם להוביל שמן בצובר כמטען, ואולם לענין כלי שיט כאמור הכשיר להוביל שמן ומטען אחר – רק כאשר הוא מוביל שמן כמטען או כשהוא במסע לאחר הובלה כאמור, אלא אם כן הוכח שאינו נושא שיירי שמן כמטען;
”מנהל נמל“ ו”נמל“ – כהגדרתם בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971;
”נזק זיהום“ – כל אחד מאלה:
(1)אבדן או נזק, שנגרם מחוץ לכלי השיט על ידי זיהום שנוצר כתוצאה משמן שנפלט או שנשפך מכלי השיט, ויהא מקום השפיכה או הפליטה אשר יהא, ובלבד שפיצוי בעבור פגיעה בסביבה, למעט פיצוי בעבור אבדן רווח מפגיעה כאמור, יוגבל לעלויות של אמצעים סבירים שננקטו או שיינקטו לשם ניקוי או שיקום הסביבה שנפגעה;
(2)עלות אמצעי מנע, לרבות אבדן או נזק הנגרמים על ידי השימוש באמצעי המנע;
”קברניט“ – מי שבידו הפיקוד על כלי השיט, למעט נתב;
”שמן“ – שמן מינרלי פחמימני עמיד (persistent hydrocarbon mineral oil) לסוגיו, לרבות שמן גלמי (crude oil), דלק היסק (fuel oil), שמן דיזל כבד (heavy diesel oil) או שמן סיכה (lubricating oil), בין כשהוא נישא כמטען בכלי שיט ובין כשהוא במכלי הדלק של כלי שיט;
”תביעה לפיצויים“ – תביעה לפיצויים בשל נזק זיהום לפי הוראות חוק זה;
”תעודת אישור“ – תעודה המאשרת כי לכלי השיט פוליסת ביטוח או בטוחה כספית, שהיא בתוקף ובהתאם להוראות חוק זה או האמנה, לפי הענין, ושנתנה רשות מוסמכת, כלהלן:
(1)לכלי שיט ישראלי – המנהל;
(2)לכלי שיט שאינו ישראלי הרשום כדין במדינה שהיא חברה באמנה – הרשות המוסמכת של אותה מדינה;
(3)לכלי שיט שאינו ישראלי ואינו רשום כדין במדינה שהיא חברה באמנה – רשות מוסמכת של מדינה שהיא חברה באמנה, או שהכיר בה המנהל לענין חוק זה;
”תקרית“ – אירוע או סדרת אירועים שמקורם אחד, שבהם היה מעורב כלי שיט ואשר גרמו נזק זיהום, או אירוע היוצר חשש ממשי ומיידי לגרימת נזק זיהום.
The text on this page is adapted from the entry חוק האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן, התשס״ד–2004 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.