Section 4 of חוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, תפקידי הרשות.

(א)תפקידי הרשות הם:

(1)לקבוע ולהבטיח קיומם של סדרי תעופה פנים ארציים ובין־לאומיים על פי דיני הטיס;

(2)להעניק רישיונות, היתרים ואישורים בתחום התעופה האזרחית, לפי דיני הטיס, ובכלל זה לאלה:

(א)כלי טיס וציוד תעופתי;

(ב)עובדי טיס, מפעילי כלי טיס ומפעילי ציוד תעופתי;

(ג)שדות תעופה, מנחתים, מיתקני בקרה, עזרי ניווט, אמצעי קשר ונתיבי טיסה;

(ד)ייצור כלי טיס וחלקיהם;

(ה)בתי ספר לעובדי טיס ומכוני בדק;

(3)לפקח על תחום התעופה האזרחית, ובכלל זה על שמירת רמה נאותה של בטיחות הטיסה בכלי טיס ישראלים ובכלי טיס המצויים במרחב האווירי של ישראל;

(4)לאסוף ולהפיץ מידע תעופתי בין־לאומי ופנים ארצי והוראות בדבר בטיחות, סדירות ויעילות התעבורה האווירית, לפי דיני הטיס;

(5)לפעול ליישומם של אמנות והסכמים בין־לאומיים בתחום התעופה האזרחית, שישראל צד להם, וכן ליזום ולקיים קשרים עם גורמים בין־לאומיים הפועלים בתחום האמור;

(6)ליזום מחקרים בתחום התעופה האזרחית ולרכז מידע ונתונים בתחום האמור;

(7)לייעץ לשר בכל ענין הנוגע לתפקידי הרשות;

(7א)להציע ולייעץ לשר לעניין התקנת תקנות לפי דיני הטיס;

(8)למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי הוראות חוק זה או לפי דיני הטיס.

(ב)במילוי תפקידיה לפי סעיף קטן (א) תפעל הרשות בהתאם להוראות האמנה, ככל שהן ישימות בישראל או לגבי כלי טיס ישראליים, ואולם רשאי מנהל הרשות להודיע לארגון התעופה הבין־לאומי על הוראות בנספחי האמנה שישראל פועלת באופן שונה לגביהן.

(ג)נוסף על תפקידיה לפי סעיף קטן (א), רשאית הרשות, לבקשת המדינה ומוסדותיה, ובכלל זה חברה ממשלתית, או לבקשת תאגיד ישראלי, לאשר כי התקנה בכלי טיס של מדינה זרה של ציוד תעופתי או של מערכת שאינה בגדר ציוד תעופתי, או ביצוע שינוי בציוד תעופתי או במערכת כאמור המותקנים בכלי טיס של מדינה זרה, אינם פוגעים בכשירותו האווירית של כלי הטיס; בסעיף קטן זה –

”כלי טיס של מדינה זרה“ – כהגדרתו בסעיף 175 לחוק הטיס, התשע״א–2011;

”תאגיד ישראלי“ – כל אחד מאלה:

(1)תאגיד שהתאגד בישראל;

(2)תאגיד שמרכז עסקיו בישראל והשליטה בו, במישרין או בעקיפין, היא בידי אזרח ישראלי, או בידי תושב ישראל; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

(ד)הרשות רשאית לגבות ממבקש אישור כאמור בסעיף קטן (ג) תשלום בעד פעולות שביצעה והחזר הוצאות שהוציאה במסגרת ההליך למתן האישור, בין שהאישור ניתן ובין שלא ניתן, והכול כאמור בתוספת ובהתאם לתנאים הקבועים בה; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת.