Skip to main content

Law2010

Section 2 of חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש״ע–2010, הזכאים לערוך ברית זוגיות ולהירשם במרשם הזוגיות.

2. הזכאים לערוך ברית זוגיות ולהירשם במרשם הזוגיות

בני זוג חסרי דת, המסכימים לבוא בברית הזוגיות, רשאים לערוך ברית זוגיות בפני רשם הזוגיות ולהירשם במרשם הזוגיות, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות סעיפים 5 עד 8:

(1)הם בני 18 שנים לפחות;

(2)הם תושבי ישראל;

(3)הם רשומים במרשם האוכלוסין כחסרי דת;

(4)הם אינם קרובי משפחה; לעניין זה –

”קרוב משפחה“ – הורה, הורה של הורה, צאצא, בן זוג או מי שהיה בן זוג של כל אחד מהם, וכן אח או אחות ובני זוגם;

”בן זוג“, של אדם – מי שנשוי לאותו אדם וכן מי שרשום כבן זוגו של אותו אדם במרשם הזוגיות;

(5)הם אינם נשואים זה לזו ואינם רשומים במרשם האוכלוסין כנשואים זה לזו;

(6)אף אחד מהם אינו נשוי לאחר, אינו רשום במרשם האוכלוסין כנשוי לאחר ואינו רשום כבן זוגו של אחר במרשם הזוגיות או במרשם דומה המתנהל על פי דין במדינה אחרת;

(7)היה אחד מהם פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס – בית המשפט אישר שהוא מסוגל לתת הסכמה מדעת לבוא בברית הזוגיות.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש״ע–2010⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring