Law2016The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 25 of חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, חוק הפצת שידורים – הוראות מעבר.
This section is in פרק ח׳: תקשורת
25. חוק הפצת שידורים – הוראות מעבר
תיקון: תשפ״ב־2
(א)נחתם הסכם ערב יום תחילתו של חוק זה בין בעל זכות יוצרים או בעל זכות מבצעים בשידורים הפתוחים וביצירות הכלולות בהם לבין גוף מהגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(1) עד (6) ו־(8) לחוק הפצת שידורים, לעניין שימוש בזכות כאמור, אין בהוראות ההסכם כדי לגרוע מזכותו של בעל זכות היוצרים או בעל זכות המבצעים לקבל תשלום מהגוף האמור, לפי כל דין, בעד הפצת השידורים הפתוחים בידי ספק תכנים רשום לפי סעיף 13ג לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת באותו הסכם.
(ב)מפקח שמונה לפי סעיף 37יא לחוק התקשורת, יראו אותו כמי שהוסמך לפי סעיף 13ו לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה, עד תום שנה מהיום שבו מונה גורם מפעיל פרטי לפי סעיף 2 לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(3) לחוק זה.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 13ג לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ו׳ בתשרי התשפ״ג (1 באוקטובר 2022), לא יחולו הוראות סעיף 13ג האמור על הפצה ברשת האינטרנט של שידורי גוף המנוי בסעיף 6(א)(1), (2) או (4) לחוק הפצת שידורים (בסעיף קטן זה – הגוף המשדר) או מתן גישה לשידורים כאמור, בידי ספק תכנים, אם הגוף המשדר נתן רישיון לשידור של שידוריו ברשת האינטרנט לפני תחילתו של חוק זה, ויחולו בתקופה האמורה הוראות אלה:
(1)הגוף המשדר ייתן רישיון לשידור של שידוריו ברשת האינטרנט לכל ספק תכנים רשום שביקש זאת, במחיר ובתנאים המיטיבים ביותר שנתן לספק תכנים אחר על פי רישיון לשידור אחר שעומד בתוקפו במועד מתן הרישיון;
(2)באין הסכמה בין הגוף המשדר לבין ספק התכנים הרשום בעניין המחיר או התנאים לפי פסקה (1), תכריע המועצה בעניין; יושב ראש המועצה רשאי לדרוש מהגוף המשדר ומספקי תכנים שקיבלו רישיונות לשידור מהגוף המשדר, למסור לו במועד, במתכונת ובאופן שיורה, את המידע הנחוץ למועצה לצורך הכרעה לפי פסקה זו;
(3)ספק תכנים רשום שרכש רישיון לשידור לפי סעיף קטן זה, ינקוט אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים למניעת ההפצה של שידורי הגוף המשדר שלגביהם נרכש הרישיון, ולמניעת הגישה אליהם מחוץ לישראל, אלא אם כן הגוף המשדר נותן הרישיון וספק התכנים הרשום, הסכימו אחרת;
(4)אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכות בעלי זכויות היוצרים והמבצעים בשידורי הגוף המשדר וביצירות הכלולות בהם לפי כל דין;
(5)בסעיף זה –
”אמצעים טכנולוגיים“, ”המועצה“, ”ספק תכנים“, ”ספק תכנים רשום“ ו”השידורים הפתוחים“ – כהגדרתם בסעיף 13ב לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה;
”גורם מפעיל פרטי“ ו”חוק זכות יוצרים“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(1) לחוק זה;
”רישיון לשידור“ – רישיון לפי סעיף 37 לחוק זכות יוצרים, לגבי זכות היוצרים לשידור כמשמעותה בסעיף 11(4) לחוק האמור, לרבות רישיון משנה.
(ד)שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) בתקופה אחת של שישה חודשים.
The text on this page is adapted from the entry חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.