Skip to main content

Regulations2014

Section 3 of תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע״ד–2014, איחוד עררים.

This section is in פרק ב׳: ערר

3. איחוד עררים

(א)בית דין רשאי להחליט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, על איחוד עררים תלויים ועומדים לפניו, אם הוגשו בידי אותו עורר או שמתעוררות בהם שאלות משפטיות או עובדתיות דומות.

(ב)הוגשו כמה עררים בנושא אחד או בנושאים דומים בעיקרם, או על ידי עורר אחד, רשאי ראש בית הדין להחליט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי העררים, כולם או חלקם, יידונו במאוחד בבית דין שהחליט עליו, ובלבד שלא תינתן החלטה לפי תקנת משנה זאת לאחר תחילת הדיון אלא בהסכמת בית הדין שהחל לדון בו.

(ג)החלטה בבקשה לפי סעיף זה לא תתקבל בלי שניתנה הזדמנות לצד שכנגד להגיב עליה.

(ד)הוחלט על איחוד עררים כאמור בתקנה זאת, רשאי בית הדין לדון בעררים במאוחד ולתת בהם החלטה אחת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע״ד–2014⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring