Regulations2014The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 38א of תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע״ד–2014, בקשה לאחר הכרעה בערר.
This section is in פרק י׳: כללי
38א. בקשה לאחר הכרעה בערר
תיקון: תשפ״א
(א)ניתנה החלטה בערר לפי תקנה 24 ונדרשת הכרעה שיפוטית שאינה נבלעת בהחלטה ואשר קשורה לביצועה של ההחלטה, רשאי אחד מבעלי הדין להגיש בקשה בכתב לבית הדין שדן והכריע בערר.
(ב)בית הדין שאליו הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לדחות את הבקשה על הסף, על־יסוד הבקשה בלבד או לאחר שקיבל את תגובת בעל הדין שכנגד, אם ראה כי לכאורה אין היא מגלה עילה להתערבות בית הדין או שהיא טרדנית או קנטרנית.
(ג)נזקק בית הדין להפעיל את סמכותו לפי תקנה זו, ישקול בית הדין אם לחייב בעל דין בהוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין, לפי שיקול דעתו.
(ד)בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), ראה בית הדין כי בעל דין עשה שימוש לרעה בתקנה זו, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות הערר, להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון.
(ה)בקשה לפי תקנת משנה (א) לא תוגש באותו עניין יותר מפעם אחת.
The text on this page is adapted from the entry תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע״ד–2014 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.