Section 36 of חוק השתלת אברים, התשס״ח–2008, עונשין.

(א)העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין):

(1)מקבל תמורה בעבור אבר שניטל מגופו של אדם אחר שאינו קרובו מדרגה ראשונה, בחייו, או המיועד לנטילה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 3;

(2)נותן תמורה בעבור אבר שהושתל בגופו של אדם אחר שאינו קרובו מדרגה ראשונה, או המיועד להשתלה כאמור, ושניטל מאדם בחייו, בניגוד להוראות סעיף 3;

(3)מתווך בין תורם לנתרם, במישרין או בעקיפין, לשם נטילת אבר אסורה או השתלת אבר אסורה או מקבל תמורה בעד תיווך בנסיבות אלה, בניגוד להוראות סעיף 4;

(4)מבצע נטילת אבר או השתלת אבר בלי שקיבל אישור מאת מנהל המרכז להשתלות או מי שהוא הסמיך לכך, לפי הוראות סעיף 17(ד) או (ה), או 26(ב), לפי העניין;

(5)נוטל אבר מגופו של קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, בניגוד להוראות סעיף 20.

(ב)הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3) יחולו בין אם נטילת האבר או השתלת האבר מיועדות להתבצע בישראל ובין אם מחוץ לישראל.

(ג)העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1)מביא אבר לישראל או מוציא אבר מישראל, בניגוד להוראות לפי סעיף 6;

(2)נותן תמורה בעד הסכמתו של אדם לנטילת אבר מגופו לאחר מותו, בניגוד להוראות לפי סעיף 29;

(3)מממן הוצאות קבורה של תורם או הוצאות הסעה והטסה של גופתו, בניגוד להוראות לפי סעיף 30;

(4)מגלה מידע שהגיע אליו לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 35.