Order1998The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998, סימון מוצר מזון.
2. סימון מוצר מזון
תיקון: תשפ״ד
(א)סימון מוצר מזון ארוז מראש יהיה כמפורט בתקן ישראלי ת״י 1145 – סימון מזון ארוז מראש – מתמוז התשמ״ב (נובמבר 1981) – כפי שתוקן בגליונות תיקון מס׳ 1 מתמוז התשמ״ב (יולי 1982), בגליון תיקון מס׳ 2 מאלול התשמ״ט (ספטמבר 1989), בגליון תיקון מס׳ 3 מאב התשנ״ה (יולי 1995) ובגליון תיקון מס׳ 4 מתמוז התשמ״ו (יוני 1996) (בצו זה – התקן) ואולם –
(1)דרישות תקן מיוחד או קבוצתי תהיינה מחייבות כאמור בסעיף 1 לתקן רק אם הן כלולות בצו זה;
(2)אם דרישות התקן החל על מוצר מזון מחייבות שימוש בשם עברי השונה משמו הלועזי, מותר על אף האמור בסעיף 3.8 לתקן ובאישור מנהל שירות המזון במשרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו, ששם המוצר בעברית לא יהיה תרגום מילולי של שמו הלועזי;
(3)לא יחולו הוראות סעיף 10 לתקן, לענין סימון תזונתי.
(ב)מוצר מזון מן המפורטים בטור א׳ בתוספת, יסומן גם כמפורט בתקן שבטור ב׳ לצדו לפי ההוראות הישימות לפי הענין של אותו תקן, כמפורט בטור ג׳ לצדו.
(ג)מוצר מזון לא יסומן בשם או בכינוי כאמור בטור א׳ לתוספת או בשם או בכינוי דומים, אלא אם כן מתקיימים בו אלה:
(1)הוראות התיאור שבהוראות הישימות לפי הענין, בטור ד׳ לתוספת של התקן הישראלי המפורט בטור ב׳ לצדו;
(2)הוראות המשקל לאחר סינון כמפורט בטור ה׳ לצדו.
The text on this page is adapted from the entry צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.