Law1951The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 20ג of חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951, חלוקת הוצאות הביצוע על ידי הרשויות וגבייתן.
This section is in פרק שלישי: מקלטים
20ג. חלוקת הוצאות הביצוע על ידי הרשויות וגבייתן
תיקון: תשכ״ד
(א)הוצאות הביצוע על ידי הממונה, לרבות שכרו, יחולקו בין בעל הבית לבין הדיירים, בין הדיירים לבין עצמם, ובין הדיירים לבין שוכרי המשנה, לפי הוראות הסעיפים 18 ו־19 כאילו בוצעה העבודה הנדרשת על ידי בעל הבית, והממונה רשאי לגבות את החלקים של הדיירים ושל בעל הבית לשם כיסוי הוצאותיו ושכרו.
(ב)הרשות המקומית תקבע, על פי בקשת הממונה, את ההוצאות המשוערות של העבודה הנדרשת, והממונה רשאי עוד לפני ביצוע העבודה הנדרשת, לגבות מהדיירים ומבעל הבית, לפי חלקם בהוצאות כאמור, מקדמה שלא תעלה על שני שלישים מהוצאות משוערות אלה.
(ג)היו חילוקי דעות בין המשתתפים בהוצאות הביצוע, או במקדמה בינם לבין עצמם, או בין משתתף לממונה, בנוגע לסכומי השתתפותם, ייחשב הסכום שאישרה הרשות המקומית כחלקו של כל משתתף, על פי פנייתו של משתתף או הממונה, כסכום שהוא חייב בו על פי סעיף זה. לא יינתן אישור בנוגע להוצאות הביצוע לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שבוצעה העבודה הנדרשת במלואה, ולנוגעים בדבר ניתנה הזדמנות להשמיע טענותיהם הן לגבי כלל ההוצאות והן לגבי חלוקתם.
(ד)אישור כאמור בסעיף קטן (ג) ניתן להוצאה לפועל כפסק דין של בית משפט מוסמך שאין עליו ערעור עוד.
The text on this page is adapted from the entry חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.