Law1951The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 20ח of חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951, הוצאות פעולות המשרתות יותר ממפעל אחד.
This section is in פרק רביעי: ציוד ואימוני עובדים במפעלים
20ח. הוצאות פעולות המשרתות יותר ממפעל אחד
תיקון: תשכ״ט, תשל״ח, תשע״א
הוטל לפי סעיף 20ז(1) על בעל מפעל חיוב בדבר החזקת ציוד או התקנתו ובדבר אימוני עובדים על מנת שישרתו גם קבוצת מפעלים, יחולו הוראות אלה:
(1)באין הסכם בין כל בעלי המפעלים הנוגעים בדבר על שיעור ההוצאות של קיום החיוב, על חלקו של כל אחד מהם בהוצאות אלה ועל מועד תשלומו, רשאי בעל המפעל שהוטל עליו החיוב להודיע בכתב על העדר הסכם לרשות הקובעת במועד שנקבע בתקנות או על פיהן, ומשעשה כן רשאי הוא שלא לקיים את החיוב במידה שלא שולם לו חלקם של יתר בעלי המפעלים בהוצאות המשוערות של קיום החיוב כפי שאישרה אותן הרשות הקובעת;
(2)נמסרה לרשות הקובעת הודעת בעל מפעל לפי סעיף זה, רשאית היא למנות אדם, לרבות אותו בעל מפעל עצמו (להלן – גובה), לגבות את חלקם של יתר בעלי המפעלים הנוגעים בדבר בהוצאות המשוערות כפי שאושרו לפי סעיף זה, ולתת לגובה הוראות לגביה ולמסירת הפדיון לידי בעל המפעל שעליו הוטל החיוב;
(3)היתה הרשות הקובעת סבורה כי גביית חלקיהם של בעלי המפעלים החייבים להשתתף בהוצאות המשוערות כאמור כרוכה בטרחה רבה, רשאית היא לקבוע כי הגובה זכאי לשכר גביה, בשיעור שתקבע, ודין השכר, לענין גבייתו, כדין ההוצאות;
(4)אישרה הרשות הקובעת בתעודה את הסכום הניתן לגביה מבעל מפעל פלוני לפי סעיף זה, יחולו על גביית הסכום שאושר כאמור הוראות פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.
The text on this page is adapted from the entry חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.