Skip to main content

Law2012

Section 19 of חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012, חובה לספק שירותים לדייר.

This section is in פרק ג׳: תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן

19. חובה לספק שירותים לדייר

תיקון: תשע״ח

(א)בעל רישיון הפעלה יספק לדייר, בעצמו או באמצעות אחר, שירותים אלה:

(1)כל השירותים המנויים בתוספת הראשונה; השירותים האמורים יינתנו בהיקף ובאופן כפי שהתחייב בעל הרישיון כלפי הדייר בהסכם ההתקשרות (בפרק זה – שירותי חובה), ואין הוא רשאי לצמצם את היקף שירותי החובה או לגרוע מטיבם במהלך תקופת תוקפו של ההסכם;

(2)כל השירותים שאותם התחייב בעל הרישיון לתת בהסכם ההתקשרות, מעבר לשירותי החובה (בפרק זה – שירותים לפי ההסכם), בהיקף ובאופן כפי שהתחייב בעל הרישיון כלפי הדייר בהסכם ההתקשרות, ואין הוא רשאי לצמצם את היקף השירותים לפי ההסכם או לגרוע מטיבם, אלא אם כן קיבל את הסכמת הדייר בכתב בסמוך לפני מועד השינוי.

(ב)בעל רישיון הפעלה רשאי להציע לדייר לספק לו שירותים נוספים שאינם שירותי חובה או שירותים לפי ההסכם (בפרק זה – שירותי רשות); ואולם אין הוא רשאי לחייב דייר לקבל שירותי רשות, אלא אם כן בחר הדייר לקבלם והסכמתו לכך ניתנה מראש ובכתב.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring