Skip to main content

Law2012

Section 29 of חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012, פינוי דייר מדירתו.

This section is in פרק ג׳: תנאים, חובות והגבלות לעניין הפעלת בית דיור מוגן

29. פינוי דייר מדירתו

(א)על אף הוראות כל דין, בעל רישיון הפעלה, בעל זכות במקרקעין או בעל זכות לגבי המקרקעין, נושה של כל אחד מהם וכן מפרק לא יפנה דייר מדירה בבית הדיור המוגן, אלא בהתקיים אחת העילות המפורטות להלן:

(1)בעל הרישיון ביטל את הסכם ההתקשרות בשל הפרה יסודית של הדייר, לאחר שהדייר לא תיקן בתוך זמן סביר את ההפרה לאחר שניתנה לו ארכה לתיקונה, ובלבד שהדייר לא פינה את הדירה במועד, והסכם ההתקשרות כולל תנאי לגבי פינוי בנסיבות אלה;

(2)בית משפט החליט על ביטול הסכם ההתקשרות, לפי תנאיו;

(3)הצוות הרב־מקצועי קבע כי בשל מצבו הבריאותי של הדייר, טובתו של הדייר מחייבת את העברתו מדירתו או שבשל מצבו הבריאותי של הדייר, המשך שהותו בדירתו פוגע בשאר הדיירים בבית הדיור המוגן;

(4)בית משפט של פירוק כמשמעותו בפקודת החברות נוכח כי אין אפשרות לממש את הנכס לטובת נושי החברה כבית דיור מוגן, והתיר למפרק למכור את הנכס, ובלבד שלפני אישור המכירה נמצא דיור חלופי הולם לדיירים להנחת דעתו של בית המשפט;

(5)ההסכם בוטל או הסתיים לפי סעיף 18 והדייר לא פינה את הדירה.

(ב)הודעה על מועד הפינוי תימסר לדייר תשעים ימים לפחות לפני מועד הפינוי המתוכנן.

(ג)ביקש הדייר, מיופה כוחו או אפוטרופסו, לפי העניין, להשהות את פינויו מדירתו בבית הדיור המוגן עד שיימצא לו דיור חלופי, יתאפשר לו להמשיך ולהתגורר בדירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעה חודשים נוספים ממועד הפינוי המתוכנן; הוראה זו לא תחול על דייר שפונה לפי סעיף קטן (א)(1) או (5).

(ד)הממונה רשאי להקדים את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), בשל צורך דחוף לפנות את הדייר מדירתו בעילה כאמור בסעיף קטן (א), למעט פסקה (3) שבו; הממונה ישיב לפנייה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום שהועברה אליו.

(ה) (1)הרופא המחוזי רשאי להקדים את המועדים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), בשל צורך דחוף לפנות את הדייר מדירתו בעילה כאמור בסעיף קטן (א)(3), והוא רשאי להתיר את פינוי הדייר מדירתו בטרם ההחלטה בערר כאמור בפסקה (2); הרופא המחוזי ישיב לפנייה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימים מיום שהועברה אליו.

(2)הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפנות דייר בעילה כאמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי לערור עליה לפני הרופא המחוזי בתוך 21 ימים ממתן ההחלטה; הרופא המחוזי, בהתייעצות עם הממונה, ייתן את החלטתו בתוך 14 ימים ועד להחלטת הרופא המחוזי בערר לא יפונה הדייר מדירתו בבית הדיור המוגן; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג).

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring