Rules1986The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 14 of כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו–1986, ניגוד אינטרסים.
This section is in פרק ה׳: עורך הדין והלקוח
14. ניגוד אינטרסים
(א)לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת.
(ב)לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין.
(ג)בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, ”לקוח קבוע“ – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע.
(ד)הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין.
(ה)עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
The text on this page is adapted from the entry כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו–1986 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.