Ordinance1940The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 3א of פקודת הפיצויים (הגנה), 1940, זכות פנייה.
This section is in הזכות לפיצויים ומידת הפיצויים
3א. זכות פנייה
תיקון: 1946
מקום שהמציאה הרשות הלוקחת באנגרייה, או הרשות הרוכשת רכוש כל־שהוא שנלקח באנגרייה או שנרכש במסיבות כאלה שיש בהן כדי להקנות זכות בפיצויים לפי הפקודה, לשימושו של אדם כל־שהוא שאינו אותה רשות, ישלם אותו אדם – בהיעדר הסכם כל־שהוא עם הממשלה באותו עניין – לממשלה אותו סכום, בדרך פיצוי או בדרך השתתפות בהוצאות שבהן עמדה הממשלה ביחס ללקיחתו באנגרייה או לרכישתו של אותו רכוש, שיהיה עשוי להיות צודק מתוך התחשבות בכל המסיבות:
בתנאי שמקום שרכוש כל־שהוא שנלקח באנגרייה או שנרכש כאמור לעיל הומצא לשימושם של שני בני־אדם או יותר, שאינם הרשות הלוקחת באנגרייה או הרוכשת, בין בעת ובעונה אחת ובין בתקופות שונות, יחולק הסכום, שאותו צריכים לשלם בני־אדם אלה לפי הסעיף הזה, ביניהם באותו אופן העשוי להיות צודק.
The text on this page is adapted from the entry פקודת הפיצויים (הגנה), 1940 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.