Skip to main content

Law2017

Section 4 of חוק העיצובים, התשע״ז–2017, כשירות להגנה על עיצוב כעיצוב לא רשום.

This section is in פרק ב׳: ייחוד הוראות החוק וכשירות עיצוב להגנה

4. כשירות להגנה על עיצוב כעיצוב לא רשום

(א)עיצוב יהיה כשיר להגנה כעיצוב לא רשום לפי הוראות פרק ה׳ בהתקיים שניים אלה:

(1)הוא חדש ובעל אופי ייחודי בהתאם להוראות פרק זה;

(2)המוצר נושא העיצוב הוצע למכירה או הופץ בציבור בישראל באופן מסחרי, בידי בעל העיצוב או מי מטעמו, לרבות באמצעות האינטרנט, בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנה על עיצובים לא רשומים או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה, לקבוע, בצו, כי עיצוב לא רשום שהאמנה כאמור מחייבת את הגנתו בישראל, יהיה מוגן בישראל בהתאם להוראות הצו אף אם לא מתקיים לגביו התנאי שבסעיף הקטן האמור; ואולם, ההגנה על עיצוב כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהייתה ניתנת לעיצוב אילו התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (א)(2), אלא אם כן הוסכם על כך באמנה אך לא יותר מכפי שהוסכם.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק העיצובים, התשע״ז–2017⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring